כאשר החל ויקטור עזוז ללמוד באקדמיה למוסיקה הוא פגש מוזיקאים ישראלים מוכשרים מאוד, שהיו בתחילת הסצנה המוזיקלית של הג'אז בישראל ובירושלים. בעקבות המפגש איתם הוקם ההרכב "צליל שכן", שבו עזוז ניגן בבס. לפני כן הוא ניגן עם המוזיקאי טד קופר מקנדה בלהקת בלוז, ובהמשך ניגן עם המוזיקאי יהודה גלנץ בפרויקטים של מוזיקה לטינית.
בשנת 1982 הצטרף עזוז להרכב המוזיקלי "צליל שכן", שחברת הד ארצי הוציאה לו אלבום בשם של הלהקה בהפקה מוזיקלית של אוהד גרא. הרכב זה ניגן והקליט מוזיקת פיוז'ן בדגש על עבודה קבוצתית רבה, ואף השתתף בפרויקט "אתנחתא בירושלים", שנוהל על ידי שלמה ישראלי ובו ניגנה הלהקה יצירות קלאסיות באדפטציה יותר ג'אזית.
"צליל שכן" הייתה להקת פיוזן עכשווי, שהייתה מוכרת מאוד בישראל הודות לאלבוה שיצא בתקופה שבה לא היה פופולרי להקליט בישראל מוזיקת ג'אז. בהקלטת האלבום נרשמו כמה רגעים היסטוריים: בהקלטות נעשה לראשונה שימוש בסינתיסייזר Yamaha MODX7 והשירים באלבום היו השירים הראשונים בישראל שהוקלטו בהקלטה דיגיטלית.
חברי הלהקה:
אהרוני בנארי: גיטרה, ויקטור עזוז: גיטרה בס, אדם מוריסון: קלידים, אסתי קינן: כלי הקשה, אורן פריד: תופים, שמואל קובלסקי: סקסופון, איתי רוזנבאום: קלידים.




